טרשת עורקים (שומנים בדם)

8 שנים אני חולה במחלת מעי דלקתית - קוליטיס.

8 שנים של סבל מתמשך, התקפים חוזרים ונשנים, בטן שלא ידעה מנוח, שלשולים תכופים ודמיים, שירותים צמודים, תרופות, זריקות, אשפוזים ובתי חולים, אלו רק חלק מהמילים.

חולשה שהתגברה והובילה עם הזמן לירידה במשקל, תחושות רגשיות של חרדות ופחדים.

במשך שנים חיפשתי תשובות, היו לי המון שאלות שהתרוצצו להן בראש, ביקרתי אצל מומחים רבים לבעיות עיכול, יועצי תזונה, ניסיתי סוגים שונים של דיאטות, עוד תפריט ועוד דיאטה – אסור לך לאכול את זה וחייב להמנע מזה ואם תאכלי את זה, אז יקרה כך וכך..

הכל התערבב לי בראש, הייתי אובדת עצות, חסרת אונים ומותשת מהחיים.

בשנה החולפת קיבלתי התקף קשה נוסף, הפעם בחרתי להתמודד איתו בדרך טבעית, מתוך מחשבה שלגוף יש את היכולות לרפא את עצמו.

על סמך ביקור אצל מומחה בתחום ושיטות נוספות שהמליצו לי עליהן לריפוי המחלה, עברתי 5 צומות על בסיס מיצים, אומנם הדימום פסק ובמהלך הצומות הראשונים הרגשתי חיוניות ואנרגיה, אך בהמשך הגוף החל לקרוס, הייתי נורא חלשה, המשקל שלי ירד בצורה דרסטית, הגעתי לתת משקל “שבשיאו” שקלתי 32 קילו (הגובה שלי 1.65) שלווה בתחושות רגשיות וגופניות קשות.

בנוסף המליצו לי על דיאטת הרואו פוד בטענה שהמעי יכול להתרפא רק מתזונה חיה ועתירת סיבים, אז בין צום לצום אכלתי בעיקר אוכל חי, הדימום חזר והדלקת לא פסקה.

לבית הבריאות הגעתי ב-07/04/19 היו בי המון חששות, פחדים, הייתי פשוט כל כך מיואשת וחלשה, אך עם זאת היה לי מאוד נעים בעין, הכל מסביב היה ירוק ופורח, שקט מסביב, הרגשתי סוג של שלווה למרות הסערה שהתחוללה בבטן.

שפגשתי לראשונה את אלירן חשתי בנועם וברוגע שבו, סיפרתי לו על מצבי, הוא הקשיב באמפטיה ותשומת לב וזה נתן לי ניצוץ של תקווה להמשך.

השהות שלי בבית הבריאות הסתכמה ב-3 חודשים, מקום קסום שאפשר לי הזדמנות אמיתית להתחבר לעצמי ממקום כל כך פנימי ועמוק של חשבתי שקיים בי, אני כותבת ותוך כדי מוצפת ברגשות וזכרונות.

תודה על כל האתגרים והרגעים הכל כך ייחודיים של זריחות מופלאות, שקיעות, טבע, ניתוק, טיולים למקומות פסטורלים ויפים, על כל הרגעים הכי קטנים, פשוטים, בסיסים שבעצם הם הכי גדולים , להסתכל על פרח להריח אותו ולהתאהב, להביט בשמש ולחוש את האור והחמימות, להקשיב למנגינת הציפורים בכל בוקר מחדש, לנשום אויר צח שמאפשר מרחב אינסופי.

הרגשתי איך תחושות המתחים והלחצים מתפוגגות אט אט ומפנות את מקומן לתחושות של שחרור, חופש ושמחה.

בזכות התהליך שעברתי בליווי הצמוד, התומך והמקצועי של אלירן, בניית תפריט נכון ומדוייק למצבי, העיכול שלי הלך והשתפר לאט ובהדרגה, פתאום כאב בטן מתמיד שהיה לי מעל הטבור נעלם, השלשולים פסקו והתחלתי סוף סוף להנות מהאוכל בלי לחשוש מהאחרי. המשקל שלי החל לעלות באופן מאוזן, עליתי 10 קילו.

הרגשתי שפשוט קרה לי נס, האמונה שלי בעצמי התחזקה, התחלתי לראות את היופי שבי, לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי.

חשוב לי לציין גם את כל החוגים הנפלאים והפעילויות התנועתיות שתרמו לי מאוד לתהליך ההחלמה, שהצליחו להוציא ממני כל כך הרבה ביטוי עצמי ורגשי. ראיתי בכל חוויה הזדמנות להכרות עמוקה יותר עם עצמי, התחלתי לפגוש את החיים בחשש מועט יותר.

אלירן היקר תודה על יכולת ההכלה שלך, על הפשטות, על הלמידה להסתכלות והתבוננות על החיים עם הנשמה והרוח, על האנרגיות המופלאות, החדרת האמונה שהכל אפשרי, על הידע, ההדרכה והייעוץ, על הרגישות, האכפתיות והאהבה. שתמשיך להיות עם לב פתוח ורחב, לקבל ולעזור לעוד אנשים.

תודה לכל הצוות המקסים, האנשים הטובים במהלך הדרך, הדיירים המופלאים שחלקם הפכו לחברים לחיים. למקום הזה שאפשר לי להתמסר, להיות כנה וקשובה לעצמי,

על אינספור חוויות בלתי נשכחות שיחרטו בזכרוני לתמיד.

מרגישה שנולדתי מחדש ואני כאן כדי לחיות.

הבחירה בידנו, אם לעצור ולהקשיב לקול הפנימי של גופנו או לבחור להתעלם.

בשנה האחרונה אני בחרתי להקשיב.

באהבה,

שני כהן

שלומי לחיאני, ראש עיריית בת-ים לשעבר, טופל בבית הבריאות במשך חודשיים של כניסה, ליווי ויציאה מצום מים, במטרה לרדת במשקל ולהימנע מניתוח לקיצור קיבה.

הכתבה מערוץ כאן 11 חדשות מתעדת את התהליך הגופני והנפשי שעבר ואת הארוחה הראשונה אחרי 40 ימי צום.

וידאו של צוות ואורחי בית הבריאות מספרים על תוכניות הריפוי המגוונות והעשירות ->

“אם לא הייתי מגיע לבית בריאות והתכנסות, ברגע המסוים שבו הגעתי, ואלמלא השהייה בו בחודשיים האחרונים, לא בטוח שהייתי כאן. ואם הייתי, מצבי היה רע מאוד.”

אורי וולשטיין, מתמודד עם מחלה נוירולוגית נדירה (MSA), בן 68, מייסד חברת ש.א.ל צפון, מספר על שהותו בבית הבריאות בתאריכים 23 באוגוסט עד 11 באוקטובר 2020.

הגעתי לבית הבריאות במצב קשה, עקב מחלה נדירה שאובחנה לפני 3 שנים.

הרופאים קבעו חד-משמעית, שאין כל סיכוי להבריא או לשפר משמעותית את איכות החיים.

הגעתי למצב שבו לא יכולתי ללכת בכוחות עצמי ולנוע ללא כסא גלגלים. הגעתי לסף ייאוש, חוויתי דיכאון וחרדות ומחשבות על סוף חיי.

שמעתי על בית הבריאות של אלירן דה-מאיו מבתי שהתארחה בו. היא זו שלחצה עלי להתקשר, בהתחלה, התנגדתי מאוד, אבל אחרי 2 שיחות “עזרה מרחוק” עם אלירן, השתכנעתי והגעתי לשבוע.

ההחלטה חייבה תכנון, היערכות ומאמצים רבים, לוגיסטיים – הובלה של קלנועית, כסא גלגלים ואמצעים לתנועה ממקום למקום; ואחרים. המאמצים השתלמו. כבר בשבוע הראשון למדתי לעמוד בכוחות עצמי ואף צעדתי צעדים בודדים באופן עצמאי.

בסוף נשארתי שבעה שבועות – מ-23/08 עד 11/10, במקום שבוע אחד שגם לו בקושי הסכמתי. החלטתי להישאר בבית הבריאות וההתכנסות כדי להמשיך ולהשתפר. בכל שבוע התקדמתי. צעד אחר צעד.

עזבתי את בית הבריאות כשאני הולך באופן עצמאי על שתי רגליים. למרחקים שלא דמיינתי שאוכל להגיע אליהם. אני עולה במדרגות באופן עצמאי ללא כסא גלגלים וללא עזרה. אני רוקד! מתאמן כל בוקר אימון אירובי. מצבי הגופני כולו השתפר מקצה לקצה. אני עושה המון ואיכות חיי השתנתה לגמרי.

התמיכה הקבוצתית חיזקה אותי נפשית, האוויר הצח והשלווה. הטיולים לטבע עם אלירן שיפרו את מצב רוחי כבר מההתחלה, הפנמתי את המסר של בית הבריאות: “תנועה, תנועה, תנועה” עמוק פנימה. התמסרתי לתכנית, הרווחתי ולמדתי מכל סדנה והרצאה, מזריחה ועד אחרי השקיעה.

היום אני מרגיש חיוני, אני חי! גם מצבי הנפשי השתנה מקצה לקצה. יש לי תקווה ורצון לחיות!

אם לא הייתי מגיע לבית בריאות והתכנסות, ברגע המסוים שבו הגעתי, ואלמלא השהייה בו בחודשיים האחרונים, לא בטוח שהייתי כאן. ואם הייתי, מצבי היה רע מאוד. במיוחד בתקופת הקורונה והסגר, שבה בית הבריאות המשיך לפעול בשיא המרץ כדי להבריא ולשמור על הבריאות שלי ושל אחרים.

אני מודה לכל הצוות, המנחים והמטפלים, שמכל אחד ואחת קיבלתי אהבה ותמיכה רבה. אני מתרגש לחזור הביתה לחיים ודרך חדשים ובטוח שעוד אחזור לבית הבריאות בהמשך.

תודה לכולם,

אורי וולשטיין, [email protected]

"שנייה לפני שאני מוותרת, יצאתי למסע של חיי"

"בזכות בית הבריאות - השגתי ריפוי משנה חיים"

“בגיל 33 החלטתי שאני לא רוצה ולא מוכנה לחיות יותר בחולי וסבל. שנייה לפני שאני מוותרת, יצאתי למסע של חיי בניסיון אחרון להשבת הבריאות שלי.”

שיתוף של חוויה אישית ומשמעותית שעברתי, בתקווה שהשיתוף שלי יגיע ויעזור לאנשים שהכי זקוקים לריפוי.במשך שנים היו לי בעיות כרוניות במערכת העיכול ועברתי המון סבל, יאוש ותסכול. הרפואה הקונבנציונלית לא הצליחה לאבחן או לעזור לי. הרפואה האלטרנטיבית שכל מה שניסיתי לא עזר.גם שאכלתי מאוד בריא והייתי בטוחה שאני יודעת ועושה הכל נכון – לא הצלחתי לרפא את עצמי. הייאוש שלי התגבר והייתי על הסף..

שניה לפני שאני מוותרת, יצאתי למסע חיי בניסיון אחרון להשבת הבריאות שלי. התארחתי במקום מיוחד שנקרא “בית בריאות והתכנסות” של אלירן דה-מאיו, בגליל העליון ועברתי תהליך מדהים ששינה את חיי ברמות שלא יכולתי אפילו לדמיין!

הגעתי במטרה לעבור צום ובדרך גיליתי שכדי להשיג בריאות אמיתית עלי לרפא גם את הנפש, לחזק את הגוף ומכלול של דברים.התמסרתי למקום ולתהליך בנחישות והקשבה. התנתקתי מהעולם החיצון, מכל הסחות הדעת, מהכאוס, הלחץ והכאב שהקרינו לתוכי.

נגמלתי מכל התרופות והחומרים הממכרים שהייתי רגילה להכניס לגוף שלי. אכלתי אוכל בריא, טעים ומזין, נקי מרעלים ומלא בחיוניות.

למדתי עוד על תזונה ובריאות ובעיקר למדתי כמה שבריאות זה הרבה יותר מתזונה. גיליתי על החשיבות של תנועה, מחשבה ונוכחות.השתתפתי בסדנאות מגוונות שתמכו בגוף שלי והקשבתי להרצאות מעוררות השראה שנתנו לי שפע של כלים להתמודד עם המחשבות והרגשות שלי.

ראיתי זריחות ושקיעות מרהיבות, תרגלתי חיבור לאדמה [הארקה] ונחשפתי לשמש.צמתי במשך 28 ימים ואז למדתי לאכול מחדש ולהזין את הגוף שלי בצורה קשובה ומאוזנת.  אחרי שנים של אכילה רגשית ועודף משקל – חזרתי למשקל תקין (פחות 13 ק”ג).עברתי משברים וקשיים וגם רגעים קסומים של אושר ותובנות.

נעזרתי בטיפולי פסיכותרפיה, טיפולי גוף ונשימה שתמכו בתהליך שלי. למדתי לסמוך מחדש על הגוף שלי ולהאמין בעצמי. למדתי להיפתח ולשתף, לבקש ולקבל עזרה ותמיכה, להודות על מה שיש ולא לוותר לעצמי.

הכרתי אנשים מדהימים ויקרים שהאמינו בי, חיזקו ותמכו בי לאורך כל הדרך ונכנסו לי עמוק ללב ולנשמה!  בזכותם קיבלתי את הזכות וההזדמנות לשנות את חיי.

5 חודשים אחרי אני מתמידה ומרגישה טוב מאי-פעם.

הלוואי שכולנו נחווה ריפוי אמיתי בחיינו ונרפא את העולם.

ממני, אליס

אחרי כמעט 40 שנה של עישון החלטתי שהגיע הזמן לעשות מעשה ולנסות דרך אחרת.

ידעתי שאני אצטרך להתאמץ וחיפשתי מסגרת שתוכל לתמוך בי בתהליכי הגמילה והניקוי.

שמעתי במקרה על בית הבריאות וקיבלתי את הרושם שההתמחות היא בתזונה. בדקתי לעומק וגיליתי שהמסגרת שבו יכולה לאפשר את מה שחיפשתי.

הגעתי לשלושה שבועות של התנתקות והתנקות.

מהרגע הראשון הרגשתי שהגעתי למקום קסום.

תשומת הלב של אנשי הצוות, מאור הפנים, ההקשבה האין סופית השרו אווירה של הכל אפשרי.

להפתעתי הרבה הנחתי את הסיגריות מאחורי ופשוט לא התעסקתי בהן יותר. במקום לחשוב על “גמילה” מצאתי את עצמי לומדת וחווה המון דברים חדשים. יוגה, צ’י קונג, נשימה מעגלית ועוד..

ארוחות פשוטות ומסודרות, הליכה בטבע ופעילות כל היום אפשרו לי לרדת במשקל ותוך 3 ימים הרגשתי שאני מתמלאת באנרגיה חדשה.

שלושת השבועות עברו במהירות ועכשיו אני שוב בבית לומדת לעשות התאמות של כל מה שלמדתי בבית הבריאות בחיי היום יום.

לאכול בתשומת לב, מזון טבעי, עונתי ואמיתי, לשלב סוגים שונים של פעילות גופנית בסדר היום שלי ולהתמיד בכל מה שמיטיב עמי.

אני יודעת שאני בתחילת הדרך ושמחה כל-כך שמצאתי בבית הבריאות עוגן שיאפשר לי לחזור ולהיעזר אם אצטרך.

כמעט שכחתי שכבר חודשיים לא נגעתי בסיגריה ואני לא חושבת על זה בכלל.

40 שנות התמכרות השתחררו בזכות המקום המיוחד והנפלא והזה.

הלוואי שכל מי שמכור יזכה לעבור גמילה בדרך כל-כך קסומה ומעצימה.

אנא תשתפו את הסיפור שלי כדי לתת סיכוי לכל מי שזקוק ויכול לזכות בריפוי. בזכות אחרים ששיתפו והמליצו, גם אני זכיתי לנשום שוב בחזרה.

לקריאת הכתבה, הביקורת והתיעוד המלא של הארץ על בית הבריאות ואלירן דה-מאיו

לחצו כאן ->>

לקריאת הכתבה, הביקורת והתיעוד המלא של מגזין גלובס על בית הבריאות ואלירן

לחצו כאן ->>

לקריאת הכתבה, הביקורת והתיעוד המלא של ידיעות אחרונות על בית הבריאות

לחצו כאן ->>

לבית הבריאות שלום,

הגעתי אליכם כדי לעבור גמילה מסיגריות והתמודדות עם דכאון וחרדות.

היה לי רצון להתנתק מהסביבה הקרובה אליי ולהתחבר למי שאני.

8 ימים הייתי על מצב טיסה, השתקת הרעשים מבחוץ עזרה לי להתמסר לתהליך.

בזכותכם גילתי שאני בן אדם של בוקר. קמה בשמחה לפני הזריחה והשמחה מלווה אותי לאורך כל היום.

האוכל שלכם הבריא אותי ופתח לי את התאבון. התאהבתי בטעמים ובריחות של האוכל.

זוכה ליציאות בלי ריח, ונייר טואלט נקי ????

זכיתי לשקט נפשי ופנימי שמאפשר לי לחוות את העולם עם נשימה עמוקה וללא חרדות.

גיליתי את עצמי מחדש אחרי תקופה ארוכה שלא הרגשתי מחוברת ושייכת לעצמי.

היום אני שבועיים בבית ולא מרגישה קושי בגמילה מסיגריות, ואף זכיתי על הדרך לשנות הרגלים רבים שעושים לי טוב ומכניסים לחיי הרבה אור.

תודה לכולכם צוות מדהים ואהוב. עדי, פיסגה, שירי, אליס, כרמל, עמיר, רותם, אור, סטיבי, אסנת וכמובן אלירן ????

כל אחד מכם שותף פעיל לחוויה שהייתה לי אצלכם ולתחושה שאני מצליחה לשמר את כל הטוב שקבלתי מכם.

עינב רייז | קיבוץ כפר מסריק | 11/11/2021

שמי שגיא …

המכתב הזה ממש ארוך, אבל בשבילכם (לא בשבילי) – אני ממליץ לכם לקרוא בו כל מילה ועד סופו… אל בית הבריאות הגעתי בעקבות המלצה של חבר שהיה שם בשני סשנים נפרדים של שבוע כל אחד. החבר הגיע לשם בעקבות מחלת הסרטן…

יום אחד הוא תפס אותי ואמר לי שאני חייב לעצמי לנסוע לפחות לשבוע לבית הבריאות, העצה הזו, שבאותו רגע לא כל כך הבנתי למה הוא מייעץ לי אותה, התבררה כעצת זהב ולוותה גם בטיפ חשוב מאוד שליווה אותי בכל שהייתי בבית הבריאות במהלך השבוע – אל תהיה שיפוטי ואל תהיה ביקורתי.

קשה להבין את העצה הזו ואת עומק המשמעות שלה עד שלא חווים את בית הבריאות.

לקח לי לפחות 3 ימים להתחיל להבין את עומק ועוצמת החוויה ולתת לעצמי את החופש להיות משוחרר, להסיר את כל המסכות (או לפחות מרביתן), וליהנות מאתחול מלא של כל ההוויה שלי, גוף, נפש ומיינד (מיינד=תודעה/מודעות).

ככל שנקפו הימים הבנתי שלא הבנתי…

אני לתומי חשבתי, באופן די שטחי יש להודות, שבאתי על מנת לרדת במשקל, כן, אני איש גדול, הגעתי לבית הבריאות במשקל של 130 ק”ג שאותו אני סוחב על הרגליים שרחמנות עליהן כבר למעלה משנה, הגעתי עם צרבות מטורפות שמהן סבלתי כשנה וחצי ולתומי חשבתי שבאתי לטפל בסימפטומים החיצוניים האלה, אך בבית הבריאות הבנתי פתאום שהסיפור הוא לגמרי אחר ואני בכלל “האיש הכחול מסיפור אחר ולא האיש הירוק…”(תודה ליוני רכטר).

כבר ביום השני נכנסתי למסגרת של פעילות שתחילתה בשעה 05:45 (שעון חורף), בהליכת זריחה מדיטטיבית, הליכה ללא דיבור עם התבוננות עצמית פנימה – מה זה לעזאזל התבוננות עצמית פנימית??? על מנת לראות את יופי הזריחה הנשקפת משיפולי קיבוץ תובל תוך תצפית מדהימה על כרמיאל והכפר הערבי מג’ד אל כרום שהאורות הדולקים בהם טרם הזריחה הם הכנה לשמש האדומה המדהימה שזורחת. הרעיון הוא להביט בה באריכות כל עוד היא אינה מסנוורת מידי, החשיפה לשמש בזריחה, כך מסביר אלירן (עליו עוד נדבר), גורמת לדיכוי הפרשת חומר שנקרא (מלטונין) שמופרש בלילה ובחושך כשההשפעות המרכזיות הינן ויסות של השעון הביולוגי, חילוף החומרים, מערכת החיסון ושיפור מצב הרוח. את השמש הזו אגב תפגשו שוב בצד המערבי של תובל בשעת השקיעה הגדולה.

המשך היום החל משעה 07:00 בבוקר ועד 20:30 בערב כולל תזונה טבעונית (חלק מהאנשים בוחרים בצומות בדרגות שונות), מגוון פעילויות משתנות הכוללות פעילות אירובית (כבוד לסטיבי), פילאטיס (עם פסגה המדהימה), יוגה (עם שירי האחת והיחידה – מתגעגע…), ריקוד, טיולים בטבע, מדיטציה, למידה מרפאה ותזונה מרפאה עם אלירן דה-מאיו Eliran De-Mayo (מייסד בית הבריאות), סדנאות מטבח ועוד (צריך להשאיר משהו לסקרנות)…

טיזר: כשאתם מגיעים לבית הבריאות צפו בכליון עיניים, כסיסת ציפורניים ומריטת גבות לערב נשימה מעגלית…

באמצע היום תתבקשו להתחרדן שעה על הדשא על מנת לספוג שוב את קרני השמש ולתת לגוף שלכם את הויטמין D שהוא כל כך אוהב…

כאן חשוב לספר שעד שהגעתי לבית הבריאות לא הייתה לי מודעות לחשיבות של המשולש הכולל: תזונה / תנועה / שינה שהם שלושת המרכיבים שלהם השפעה הוליסטית על העולם הפנימי והחיצוני שלנו, על התחושות שלנו, על הבריאות שלנו וממילא על תחושת האושר שלנו.

עוד אספר שלפני שהגעתי חשבתי שאמצא את עצמי בקבוצת שמנמנים (בחרתי שם חיבה על מנת לא להעליב את עצמי), אך התבדיתי. בקבוצה שהייתה איתי היו: חולה סרטן, חולה פרקינסון, מחלימת קורונה, חולה פיברומיאלגיה, בחור צעיר עם בעיות מעיים קשות, אישה שבאה לרדת במשקל אחרת תצטרך לעבור ניתוח בברכיים, סתם אחת (מאוד מיוחדת) שבאה כי בני משפחתה שהיו שם המליצו לה, ועוד. רוצה לאמר שכל אחד הגיע מסיבה שונה לחלוטין והמשולש ההוליסטי הזה (תזונה, תנועה, שינה), נתן מענה לכולם תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות (אי אפשר בלי קצת שפה משפטית על מנת לחמם את האווירה).

את השבוע שלי בבית הבריאות סיימתי במשקל מופחת ב-6 ק”ג, על פי חוק שימור המסה אין אובדן חומר מה שאומר שמישהו בעולם הזה קיבל את ה-6 ק”ג שלי ואני מתנצל לפניו מעל הבמה הזו. אבל כפי שציינתי זה רק הסימפטום הכי חיצוני ונראה לעין של התהליך שעברתי בבית הבריאות. בהסתכלות העמוקה יותר עברתי RESET (אתחול) של כל ההוויה שלי, החשיבה שלי, העוגנים שלי, התמודדות עם פיתויים (פתוי האוכל כמובן), יצירת סדר עדיפויות חדש ששם את הבריאות והאושר שלי לפני הכל, חזרתי משם מישהו חדש – לטעמי טוב יותר! למרות שיש כאלה שגם היו מרוצים ממני קודם…

מאז שחזרתי הביתה אני מלווה על ידי אלירן (“לקח על עצמו” ללוות אותי עוד 3 חודשים), על מנת שלא אברח לי מהאוטוסטרדה חזרה לשביל העיזים המג’עג’ע שעליו הלכתי טרם שנחשפתי לבית הבריאות. אני שומר על תזונה טבעונית (אישתי תומכת מהמטבח), אני עושה כל בוקר פעילות גופנית שהנה או הליכת זריחה של 7 ק”מ או ריצה של 6.5 ק”מ, נרשמתי למכון יוגה ל 2-3 בשבוע, אני מקפיד על שעות שינה, בשבתות הולך עם אישתי (שתחיה) 10 ק”מ על הטיילת של תל אביב (תל אביב יא חביבי תל אביב), נכון להיום, כחודש מאז שהגעתי לבית הבריאות השלתי ממשקלי כ-10 ק”ג (זוכרים כמה שקלתי?).

מה עוד צריך הבן אדם? אה כן… הבן אדם הזה (אני), צריך להשיל את 40 ה-ק”ג הנוספים המיותרים שעליו (גוף שלישי), ואני מתנצל מראש בפני מי שהם ילכו אליו – זוכרים את חוק שימור המסה?

כמה מילים על אלירן דה-מאיו – רפואה, טבע, אדם: מייסד בית הבריאות, בחור צעיר, מדהים בכמות הידע שיש לו בפרטי פרטים על כל בעיה רפואית, על כל פרט מזון, על כל תרופה, על כל פעילות שיש לנו בגוף, גישה יוצאת דופן אישית ואנושית בליווי תהליכי ריפוי אישיים – אותי הוא ריפא. אלירן מפגין קשר אנושי-אישי ואיתי (ועם אשתי שתחיה), יצר קשר אמון מתמשך, כאמור להסיט אותי משביל העיזים חזרה לאוטוסטרדה ולשליטה על חיי.

מכאן להמלצה (גילוי נאות: לא קיבלתי תמורה ולא יוצא לי שוב דבר מזה)

בית הבריאות שינה את חיי בכל כך הרבה מובנים, אומנם חלף רק חודש ואולי מוקדם להכתיר לי כתרים של הצלחה אבל התחושה שאני בכיוון הנכון והשינוי מתחיל להיות הטבע החדש שלי. שבוע (אפשר גם יותר), בבית הבריאות מומלץ לטעמי לכל אחד, גם למי שבטוח שהכל בסדר איתו, לכו תדעו מה תגלו על עצמכם, לאילו תובנות תתחברו מהשבוע הזה, לאן תגיעו מההתבוננות העצמית הזו פנימה, הרווח מובטח

ולסיכום, אני שם לכם כאן תמונה של לפני ואחרי (שתדעו שאני לא מתכנית “המתחזים” של חיים אתגר אלא מהתכנית “יצאת צדיק”)…

אני סובלת מאכילה רגשית ובולמוסי אכילה מגיל 15.

בעקבות משברים בבית ואתגרים לא פשוטים, הנפש מצאה מפלט בנחמת האוכל המקהה והמסמם את החושים.

מיותר לציין עד כמה בעיית התמכרות היא תובענית וקשה, אלימה, ולא פותרת דבר, אלא רק ״מאלחשת״ כאב רגשי ומצוקה. בטווח הארוך הגוף והנפש נכנסים לפלונטר נוראי ולמבוי סתום.

לבית הבריאות הגעתי אחרי תקופה של אכילת יתר כפייתית שגררה איתה גם דיכאון.

השהות שלי בבית הבריאות הסתכמה בכ-4 חודשים.

אמנם לא ברצף, והיו גם נפילות בדרך, אך כל מערכות הגוף והנפש עברו אילוף וחיברות מחדש – הליכה נגד אזור הנוחות, נגד הגרביטציה המושכת מטה ומנסה להחזיר לסימום מפחמימות ריקות עד אובדן חושים וסבל רב.

כל יום היה כמו לטפס הר- גם ברמה הפיזיולוגית וגם ברמה הרגשית. השילוב של תזונה, תנועה, תודעה ותמיכה של אנשים טובים, עזרו לחולל שינוי.

ברגעים של נפילות ורצון לוותר , אלירן היה משוחח איתי ומפציר בי להמשיך ולהשתתף כמה שיותר. הוא לא ויתר וראה את הפוטנציאל הגלום, את האור והחיוניות, על אף כל שכבות ההגנה שצברתי לאורך השנים.

גילוי נאות: אני עדיין לא הבראתי לגמרי, התמכרות היא כמו טפיל שיושב בגוף ורק מחכה לפרוץ. הטפיל הזה מאמין באמת ברגעים של מצוקה שהוא המושיע.

אבל, אני הרבה יותר נקייה (פיזית ורגשית), משתדלת להמשיך להיות בתנועה, לעשות מדיטציות והליכות בטבע. מפוצצת את הבית בפירות וירקות. וכשיש נפילה, דואגת שתהיה קצרה ולא תגדל כמו כדור שלג. נזכרת הרבה ברגעי קסם של שיתופים מרגשים של אנשים שבחרו בחיים,

למרות האתגרים שפקדו אותם ומתמלאת בהשראה ובאמונה. נזכרת בנשמות הגבוהות של אנשי הצוות המטפל שתמיד עטפו והאמינו. הפעילויות התומכות שיש בתוכנית כמו היוגה, הריקוד, הפילאטיס, המדיטציות, שיחות השיתוף, הטיולים בטבע ועוד…

כל אלה בנוסף לשיחות אישיות עם אלירן שמאמין בך ואוהב אותך ללא תנאי, בלי קשר לרמת החולי או ההרס העצמי שיש בך, וכמובן תזונה תומכת המושתתת על הרבה פירות, ירקות, שומן בריא ודגנים מלאים. אחד מהדפוסים של הפרעת האכילה שבי הוא “או לאכול הכל או כלום”.

אלירן עמד על כך שהתפריט יהיה עשיר ולא מצומצם על מנת שלא יווצרו חסכים, שבעצם מכינים את הבולמוס הבא. ההבנה הייתה ברורה שאני זקוקה לתפריט עשיר ומלא ולא לצומות שלא הביאו לשיפור בטווח הארוך. כל יום מחדש זהו יום של התמודדות ובחירה, בחושך או באור, בהלקאה ובפגיעה עצמית או באהבה ובכבוד.

אני מודה לאלוהים על בית הבריאות שפועל בענווה גדולה,

בפשטות הלב ומאמין בכוחות הנפש של האדם, ובמיוחד ביכולת להפוך את היוצרות.

תודה עמוקה לאלירן יחיד במינו.

מחבקת את כולם ומאחלת לנו להמשיך לפסוע אל האור.

לפני 6 או 8 חודשים התחלתי להבין כל מיני דברים לגבי היכולת של הגוף לרפא את עצמו. חיפשתי את המקום הכי מדויק ואת האדם הכי מדויק שיעזור לי לעבור את התהליך הזה ביחד איתו. עברתי כל מיני דברים עם עצמי בעניין הזה, עד ששמעתי על אלירן דה מאיו ועל בית הבריאות.

זו גם הייתה התקופה שבה החלטתי לרדת מתרופה שהזרקתי לעצמי ביולוגית במשך 10 שנים. בגיל 18 גילו לי קרוהן שמתבטא בדלקת פרקים. הסיבה שבאתי לפה היא שהתחילו לי שוב כל הכאבים, ממש כמו בגיל 18 לפני 10 שנים כשהתחלתי עם הזריקות.

כאילו לא קרה כלום ב-10 השנים האלה, הרדמתי את עצמי והכאבים היו אפילו חמורים יותר. באתי לפה עם בהתחלה עם המחלה ועם הזמן גיליתי שבאתי בשביל עוד הרבה דברים אחרים.

הגעתי מאוד מאוד מאוד מודלק עם כאבים. בכל הפרקים האפשריים. לילה לפני, הייתי ממש סיעודי עם דלי ליד המיטה ומקל הליכה. נעזר בבן זוג שלי שזה הדבר הכי נורא שחוויתי, לכל הפעולות הבסיסיות. ככה הגעתי לפה. זה היה יומי הראשון.

5 שבועות זה כאילו הרבה מצד אחד, אבל זה גם כלום. יחסית לזמן שהייתי חולה ולמה שאני עובר פה. אני לא מאמין שזה קרה ב-5 שבועות. וואו!

אני לאורך כל התהליך מגלה המון דברים, למרות שחשבתי שאני כבר יודע הכול על תזונה כי קראתי ושמעתי המון. גיליתי כמה אני לא יודע או כמה דברים לא מדויקים או כמה גדול הפער בין הספרים למציאות. ולמדתי. אני לומד המון.

אני מתמודד כרגע עם כאבים ברמה של 30% לעומת אלו שהגעתי איתם וזהו שיפור מדהים שלא יכולתי להאמין ולצפות לו. אין לי ספק שאני בכיוון הנכון! בדיקות הדם שלי מראות על שיפור במדדי הדלקת ובערכים נוספים.

המסע הנפשי שאני עובר הוא המשמעותי ביותר, הזמן שלי לעצמי ולריפוי שלי משמעותי מאוד עבור תהליכים רבים שהדחקתי ולא נתתי להם תשומת לב.

היחס האישי שאני מקבל פה הוא עד לרמה שהוא מביך אותי לפעמים. מביך אותי בקטע טוב כאילו לא ידעתי שזה הולך להיות כל כך אישי.

חשוב לי מאוד לשתף כמה שיותר אנשים באפשרות שלהם להירפא באופן טבעי ובכוחות עצמם ובעזרת המסגרת המדהימה הזאת של בית הבריאות. הלוואי שהייתי יודע הרבה זמן קודם לכן על המקום הזה וחשוב לי שכל מי שצריך ידעו על כך בשלבים הרבה יותר מוקדמים כשהם צריכים את זה.

תודה רבה!

סיוון פרסלר

“אני בחרתי להקשיב לקול הפנימי שלי שאמר לי שכדאי לעצור, משהו לא עבד נכון עד עכשיו וכדאי לעשות התבוננות פנימית”

סיפור התחזקות ושינוי בתזונה לאחר החלמה מסרטן [ינואר 2020]

שמי לבנה כהן ואני רוצה לשתף אתכם בשבוע המיוחד שעברתי בבית הבריאות של אלירן דה-מאיו.

לפני כשנה וחצי חליתי בסרטן השד ולמזלי תפסתי אותו בשלב מוקדם.

עברתי את הטיפולים והניתוחים הנדרשים, וכיום לטענת הרופאים הגוף נקי.

יש מי שיגידו שכדאי תוך כדי ההתמודדות להמשיך בשגרה, כלומר להמשיך ללכת לעבודה ולא לשבת ולהתעסק במחשבות סביב המחלה. אני בחרתי להקשיב לקול הפנימי שלי שאמר לי שכדאי לעצור, משהו לא עבד נכון עד עכשיו וכדאי לעשות התבוננות פנימית.

החלטתי לקחת קורס להעצמה אישית והורדתי לחץ בחיי. החלטתי שאת מלחמת ההישרדות שלי אני מפסיקה, ומעכשיו אעבוד רק במה שאני אוהבת. עזבתי את הפעוטון כמטפלת מובילה, עיסוק שדרש ממני שעות רבות והמון אחריות מחוץ לבית

וכאם חד הורית הדבר הוסיף לי לחץ רב בדאגה לילדיי הצעירים בבית. כיום אני עובדת מס’ שעות מועט ביום, אני נהנית מהעבודה והיא דורשת ממני פחות אנרגיה.

הגעתי לבית הבריאות לראשונה בתחילת חודש אפריל 2019, לשהות של כשלושה שבועות.

זאת בעקבות המלצה מהרופא שלי, בנה של ד”ר פנינה בר סלע, כשיקום לאחר ניתוח להוצאת גידול סרטני בבלוטות הלימפה.

בשלושת השבועות האלו, אכלתי תזונה צמחית עשירה ומגוונת, במקביל לתהליך רגשי ולפעילות גופנית מסוגים שונים (התעמלות, יוגה, הליכות ועוד) כ-6 שעות ביום בממוצע.

התוצאות היו מרשימות- כאבים קשים בגב, בצוואר, בירכיים ובחלקים נוספים בגוף נעלמו באופן מוחלט,

ירדתי 9 ק”ג וערכי הכולסטרול שלי השתפרו.

התחושה שלי הייתה שהגעתי עם גוף חולה, שעכשיו חזר להיות בריא, שלם וחזק.

חזרתי הביתה מלאה בתקווה ובנחישות, בידיעה שאני יודעת איך להגיע לאיזון בגוף ובנפש שלי.

התמדתי בתזונה ובפעילות גופנית, וירדתי 10 ק”ג נוספים.

היה לי ברור שאגיע שוב, והפעם במטרה לעשות צום מים, כטיפול מניעה טבעי נגד חזרתו של הסרטן.

אם אתם חושבים שלעשות צום זה דבר קיצוני, תשאלו את עצמכם אם כימותרפיה והקרנות קיצוניים פחות.

חזרתי לבית הבריאות באמצע חודש יולי 2019, במצב אידיאלי גופנית ונפשית להתחיל את המסע – 14 ימים של צום מים.

באופן מפתיע, היה לי הרבה יותר קל משציפיתי. גם במהלך הצום השתתפתי ברוב הפעילויות, השינה שלי הייתה טובה ונרדמתי בקלות.

הימים האחרונים היו מאתגרים יותר, ובהמלצתו של אלירן שתיתי חליטות שונות אשר אפשרו לי להמשיך ולסיים את התהליך בהרגשה טובה ובהצלחה.

הליווי של אלירן במהלך כל הצום היה מופלא. הרגשתי שאני סומכת עליו באופן מלא ויכולה להניח את בריאותי בידיו.

היו לו תשובות מלאות ידע לכל שאלה ששאלתי, לצד גמישות במהלך התהליך והקשבה לצרכים שלי.

כל הצוות היה מאוד אכפתי, והאורחים שהיו במקום התעניינו ותמכו בי. הפכנו למעין משפחה חמה.

אני יוצאת מכאן ומרגישה את העוצמה והיכולת האינסופית של הגוף שלי.

ירדתי כ-30 ק”ג ב-4 חודשים.

הכושר הגופני והחיבור שלי לעצמי השתפרו ללא הכר.

אם נמשיל את החוויה בתובל לבניית בית- בשהות הראשונה בניתי את היסודות, ובשהות השנייה יצקתי בטון והקמתי את הבית כולו.

עכשיו כשהבית מוכן ויציב, נותר רק להמשיך ולטפח את הגינה.

בהערכה רבה מאוד

ש.

ריפוי מקוליטיס כיבית קשה באופן טבעי

“איני זוכרת שהרגשתי אי פעם כאדם בוגר או כילדה חוויה כל כך עוצמתית של טיפול, דאגה, הזנה, נוכחות, אהבה ללא תנאי וחיבוק כמו שהרגשתי בבית הבריאות”.

לפני 8 שנים חליתי במחלת מעיים דלקתית הנקראת קוליטיס כיבית. חוויתי במהלכה שני התקפים נוראיים. האחרון הסתיים באשפוז שבו קיבלתי סטרואידים לווריד, ללא יכולת לאכול שום דבר ובטח שלא לעכל אוכל. איבדתי המון דם וסבלתי מאנמיה קשה. ביקרתי 70-80 פעמים מדי יום בשירותים, המשקל הולך ויורד וכלום לא עוזר. חשבתי שאמות שם.

התקשרתי לאלירן חסרת אונים וכוחות מהאשפוז והוא הסכים לקבל אותי מיד כשאשתחרר. בחמלה אינסופית וברגישות מדהימה הוא הקשיב, הסביר, הזמין והמתין לבואי.

ככה הגעתי לבית הבריאות ב-7 בינואר 2016, יום אחרי השחרור מבית החולים.

מיואשת, מבוהלת, בתת משקל ותזונה.

הבנתי שאני ממש בקצה וחייבת לתת צ’אנס לבית הבריאות גם אם המשמעות היא להתרחק מהמשפחה והחברים.

הגעתי לחדר נעים ונקי, נשכבתי על המיטה ולראשונה מזה הרבה זמן הרגשתי שאני יכולה באמת לנוח ולהרפות מהמאבק של הטיפול בעצמי והדאגות שהלכו והצטברו ככל שמצבי החמיר. נתתי אמון באלירן ובתכנית, מה שאפשר לי להרפות וליצור את התנאים האולטימטיביים לריפוי קוליטיס כיבית. למדתי מה לאכול בזמן קוליטיס וכל מה שצריך כדי לרפא את עצמי.

לאחר כחודשיים של דימום בלתי פוסק, אשפוז ממושך והתדרדרות, תסמינים איומים ונוראיים של קוליטיס, הדימום פסק כעבור זמן קצר בתכנית.

הרגשתי שהגעתי למקום הנכון ושאני סומכת על הצוות שידע איך לטפל בי.

איני זוכרת שהרגשתי אי פעם כאדם בוגר (או כילדה) חוויה כל כך עוצמתית של טיפול, דאגה, הזנה, נוכחות, אהבה ללא תנאי וחיבוק כמו שהרגשתי בבית הבריאות. לא אחת עלה בראשי המשפט “זו ילדותי השניה…

יומן ריפוי שכתבתי במהלך שהותי על התהליך בבית הבריאות

היום הראשון: כשהגעתי לתובל בקושי יכולתי לעלות מדרגות. ללכת יכולתי רק בקצב צב כמה צעדים ואז הייתי קורסת לישיבה מעולפת לכמה דקות טובות. הליכת בוקר של 10 דקות מוטטה אותי למיטה ליום שלם.

ביום השני: יצאתי להליכת בוקר נינוחה ברחבי תובל עם הקבוצה כולה. לאט לאט לאט. אחרונה, בסוף הטור, בפער גדל והולך מהקבוצה, אבל שם.

ביום הרביעי: השתתפתי בהליכת הבוקר ובשיעור יוגה.

ביום החמישי: השתתפתי בהליכת הבוקר כבר עם כולם בקצב שלהם, ובצהריים הלכתי על חבל לא פחות ולא יותר…. לא משנה שאחרי זה אני גמורה במיטה לחצי יום.

ביום השישי יצאנו להליכה של שעה וחצי בין הרים ובין סלעים. בחצי השעה האחרונה פשוט נגמר לי הכוח, התיישבתי על האדמה והרגשתי שאין סיכוי ששום דבר בעולם יצליח להזיז אותי עכשיו. אוספים אותי המלאכים ברכב ויאללה למיטה.

ביום ה-10 נוסעת עם כולם לחצי יום עבודה בשדה ובוסתן אורגני טבעי. הולכת הרבה בשדות, יושבת הרבה על האדמה. בסוף היום גמורה ברמות שאני לא מכירה. מבלה במיטה עד למחרת בערב.

יום 12: הליכה, יוגה, גלגולים וקפיצות עדינות בדשא והליכה על חבל.

יום 14: טיול לגולן אחרי שבוע של גשמי ברכה (אמצע ינואר), הליכה של 10 ק”מ בטבע, עליות וירידות, טבילה מרעננת בנחל זורם של מי גשמים קפואים. אני חלשה אך מאושרת. הכל ירוק. הפער בין הראש לגוף ניכר. חוזרת מהטיול מאושרת מההישג ומהמסוגלות. מבלה יומיים במיטה, גמורה. עושה רק הליכות בוקר, יוגה וצ’י קונג. מרגישה שהבטריה התרוקנה לי.

יום 17: קמה דלוקה מהמנוחה. עושה הליכה, צ’יקונג, פילאטיס, יוגה. מאושרת.

יום 18: גמורה. מוצאת שכשהגוף גמור התודעה במצוקה. הרבה הצקות של המיינד, תבניות ישנות צפות ועולות. שיחה עם אלירן וסשן פסיכותרפיה מאוד עוזרים ומציידים אותי בכלים. אני גדלה.

שבוע 3: ריצות קלות – כמה דקות בכל פעם, קפיצות, מתיחות עדינות עם אלירן. הוא מציע לי להקדיש 3 שעות ביום לפעילות גופנית. לעבור דרך הכאב ולא לקפוא בתוכו (בעקבות ענייני פחדים מכאב ריאות). לעבוד עם הנשימה להוציא הרבה להכניס מעט.

שבוע 4: אימוני אינטרוולים (אני… שמעולם לא עשיתי כאלה אימונים)..

שבוע 5: ריצה שבסופה חווה כאבי ברכיים וגב תחתון. בהלה עמוקה ורצון לעצור מידית כל פעילות ולקפוא. אלירן לא מוותר לי. מדבר על ניוון הגוף והצורך להמשיך ולא להיבהל מהכאב. והאמת שלא כזה כואב, אני רק עוצרת בדגדוגי הכאב הראשוני בחרדה ממה שעלול לקרות ולא ממה שיש כרגע. מדהים, מבינה שאני שומרת על הגוף בניילונים, כמו האנשים האלה שקונים סלון ויושבים עם הניילונים שלא יהרס.

בשבועות הבאים אני לומדת שיש ימים של כאבי ברכיים וגב תחתון, יש ימים של חולשה והישארות במיטה, יש ימים של כוח חייתי. הכל משתנה על בסיס רגעי, הכל עובר וחולף, הכל בתנועה כשאני בתנועה (וגם כשלא).

אלירן מנפץ את רעיון הקפיאה במקום שטיפחתי בעמל רב במשך שנים רבות. בעבר כשעשיתי יוגה 4 חודשים 4 פעמים בשבוע והרגשתי כמו חיה רעה ופתאום נהיה כאב גב בלתי נסבל, נעלבתי, ומתסכול הפסקתי כל פעילות לשנתיים. הוא אמר לי: “מה פתאום מיכל? אם כואב הגב אז עובדים על ירכיים, שוקיים, זרועות, אם כואבות הברכיים אז עובדים על בטן, ידיים צוואר…” טריוויאלי? לחלק זה ברור מאליו, אך עבורי היה הקונספט לא פחות ממהפכני.

שבוע 13: סשן אינטרוואלים אתגרי במיוחד של 45 דקות. טיול של 5 שעות בהרי כרמל.

שבוע 14: סיימתי ריצה הכי ארוכה שרצתי אי פעם ברצף כ-4 ק”מ, משם סבב של 10 דקות מכשירים (כפיפות בטן ומתח).

סיכום שיקום וריפוי קוליטיס כיבית קשה

סה”כ שהיתי כ-3 חודשים בבית הבריאות, בהם למדתי בריאות מהי בכל הרבדים: תזונה טבעית ובריאה, מה לאכול בזמן התקף קוליטיס וכדי לרפא קוליטיס, נפש, גוף, תודעה. עליתי 6 ק”ג באופן מבוקר ולגבי הקוליטיס ריפוי מוחלט!

קיבלתי תזונה מותאמת אישית בזמן ההתקף של הקוליטיס הכיבית והיא אפשרה לי לעשות את הצעדים הראשונים להתחזקות.

זמן השהות שלי העניק לי אפשרות לתרגול יומיומי והשרשת ההרגלים חדשים עמוק בתוכי.

זאת חוויה שאני מאחלת לכל אחת ואחד לפרגן לעצמם ולא רק במצבי משבר וחולי אלא כתחזוקה מניעתית לחיים טובים של בריאות ואיזון.

גם לאחר סיום השהות, אלירן נשאר איתי בקשר, זמין ללא תנאי לכל שאלה או שיתוף.

כיום, שנה וחצי אחרי, אני ממשיכה ליישם את הכלים המופלאים שרכשתי בבית הבריאות. מדיטציה, תזונה טיפולית טבעית לקוליטיס, תנועה ודיוק פנימי הנובע מהקשבה. כשמגיעים משברים (והם מגיעים…) אני יודעת איך להיות שם בשביל עצמי (מה שלא עשיתי לפני).

מבחינתי החיים מתחלקים ללפני ואחרי השהות בבית הבריאות. אני בהודיה עמוקה לחווייה משנת החיים שניתנה לי.

תודה אלירן וצוות בית הבריאות על שליחות מקודשת, על נוכחות אינסופית וחמלה, על האלטרנטיבה החשובה שאתם מייצרים להחלמה אמיתית ועמוקה.

אנא תשתפו את הסיפור שלי כדי לתת סיכוי לכל מי שזקוק ויכול לזכות בריפוי. בזכות אחרים ששיתפו והמליצו, גם אני זכיתי בבריאות וריפוי.

מיכל נועם

052-484-4953 (אשמח לשוחח בטלפון עם מי שמתלבט/ת אם להגיע).

"שנייה לפני שאני מוותרת, יצאתי למסע של חיי"

“ביחד עם הליווי העוצמתי של אלירן ניעורה בי התשוקה לקרבה לטבע ולדברים היפים שבו”.

סיפור התחזקות והשראה בצום מים רפואי של 17 ימים [אוגוסט 2019]

שמי א.כ והנני אישה בת 55 מהמרכז. הגעתי לבית הבריאות כשהרגשתי חולשה פיזית, נפשית ומתח רב. הסיבות להגעתי היו פוליפ ברחם, שמיעה ירודה (מרכיבה מכשירי שמיעה) ואוסטאופניה.

התארחתי בבית הבריאות 5 שבועות. בתחילה חששתי מאוד אך מהר מאוד התרגלתי לטוב הרב שיש במקום ולנתינה האינסופית שגרמה לי להיפתח ולהתמסר לתהליך. המזון היה מזין וטעים. החל מהשבוע השני צמתי ושתיתי מים בלבד למשך 17 ימים. קישור למאמר על צום מים רפואי בפיקוח.

הצום היה חוויה פיזית ונפשית עמוקה ומעצימה ובעל תוצאות חיוביות עבורי. הליכות הזריחה והשקיעה היוו עולם מופלא לנגד עיני שהאיר בליבי מקומות רבים וארצה להמשיך בהרגל זה. השתתפתי בטיולים השבועיים המהנים והמאתגרים בחיק הטבע והם חשפו בפני דברים ששכחתי מקיומם ושמחתי לחוות הנאה מחודשת מהם.

ביחד עם הליווי העוצמתי של אלירן ניעורה בי התשוקה לקרבה לטבע ולדברים היפים שבו. בית הבריאות נמצא במקום פתוח עם אוויר מדהים שנתן שלווה ורוגע ואפשרות להיפתח לרפואה טבעית ולעצמי. כל אחד ממעבירי הסדנאות/מטפלים נתן מעצמו מעל ומעבר לשיעורים עצמם ויצר תחושה של נתינה אמיתית ממקום טוב.

שמעתי וחזיתי בסיפורי הצלחה בקרב האורחים וזה עודד אותי מאוד. שיעורי היוגה והצ’י קונג פתחו בפני עולם שעד כה נעלם מעיניי והונגשו באופן הטוב ביותר, הן בקבוצה והן באופן אישי בעבודה על עניינים שהפריעו לי מעבר לשיעורים עצמם. ההרצאות של אלירן היו מעולות ומעשירות מאוד.

בחלק הנפשי נעזרתי בפסיכותרפיסטית הבית, מטפלת מדהימה. נתרמתי מהשיחות עימה והגעתי לתובנות של מאין באתי ולאן אני הולכת, יצירת סדרי עדיפויות של דברים בחיים. למדתי בבית הבריאות הרגלי חיים נכונים ושמירה על בריאות הגוף על מנת להשיג את הייעוד והחזון של הנפש.

אני בהחלט חשה כי גברה אמונתי ביכולות הריפוי והאיזון הקיימים בגוף ובנפש. בית הבריאות הוא מקום מדהים ומופלא עם חזון נעלה ביותר , אני תומכת בו ושמחה לדעת כי אלירן וכל אחד מאנשי הצוות עושים עבודת קודש למען מטרה זו של הפצת האור לכל אדם באשר הוא.

יישר כוח ענק!!!

לאחר שחזרתי הביתה מבית הבריאות הבדיקות הראו שהפוליפ שהיה לי ברחם בגודל 2.5 ס”מ קטן ל-0.5 ס”מ, מה שמנע ממני עד היום (5 שנים לאחר הצום) ניתוח, סיכונים וסיבוכים מיותרים!

שמי דויד רנד, בן 65 מפתח תקווה.

כשהגעתי לראשונה לבית הבריאות, הייתי במצב גרוע בריאותית.

מחלתי היתה מחלת שחמת הכבד, אשר גורמת לתפקודי כבד לקויים, כבד מצולק, בצקות ברגליים, מיימת בטנית ועוד.

הייתי חלש מאוד, מתעייף בקלות וללא כושר גופני בכלל. הרגלי האכילה שלי היו לא בריאים או מאוזנים, שנתי לא הייתה סדירה ומצבי הנפשי היה ירוד.

בראש ובראשונה הגעתי על מנת לנסות לרפא את המחלה שלי או לעצור התקדמותה. הבנתי כי אני צריך להתנתק מהסביבה הלחוצה בה חייתי ולמצוא פינה שקטה ורגועה בה אפשר להקדיש תשומת לב לעצמי ולנסות להחלים.

בפעם הראשונה הגעתי ל-5 שבועות. ולאחר מכן, התארחתי עוד מס’ פעמים בבית הבריאות.

כבר בתחילת השהות הרגשתי שאני נכנס לדרך חדשה. מצאו חן בעיניי הליכות הזריחה והשקיעה, השקט מסביב, הטבע. השתתפתי בפעילויות של ספורט, תנועה, מדיטציה, נשימה ועוד ומהר מאוד שמתי לב כי אלו משפיעים עליי לטובה.

המזון היה טעים מאוד ומזין. הרגשתי שהוא באיכות טובה והייתי שבע למרות שמבחינת כמות אכלתי פחות יחסית לעברי. הצלחתי גם בירידה במשקל עם תחושת השובע.

למדתי את החשיבות של הליכה יחפה על הדשא ואמבטיות שמש והשתדלתי לתרגלם.

השתתפתי בטיולים השבועיים שאלירן הוציא שהיו חוויתיים, מספקי גוף ונפש ונתנו פוש גדול מבחינה אנרגטית. השיחות וההרצאות עם אלירן תמיד החזירו אותי למקום של התבוננות, הקשבה והתייחסות לרוח ולנפש ולא רק לחומר.

הרגשתי גם שהייתה פה חבורה של אורחים, שיודעת להעניק, אכפת לה ממה שקורה לך,שיודעת להושיט יד לעזרה ולהתעניין מתוך אמפתיה רבה וכל זאת מבלי לחטט ולהטריח. כל זאת תרם לתחושת ליכוד קבוצתי.

מצב הרוח שלי השתפר מאוד והפעילות נתנה לי להבין כי אני מסוגל להיות גמיש ובכושר הרבה יותר טוב ממה שבכלל האמנתי כי אוכל.

בצד הנפשי, התחלתי טיפול פסיכותרפיה אצל מטפלת של בית הבריאות, אשר יודעת לתפוס את השור בקרניו ולהגיע להספקים בזמן קצר. הטיפולים אצלה היו מאוד ממוקדים ויעילים כשהתרומה העיקרית שלהם עבורי, הייתה ההתבוננות וההתייחסות לרגשות ופחות למחשבות.

מרגע שהגעתי, לא היו לי חששות, כי הייתי בטוח מאוד שזו הדרך הנכונה עבורי. בדיעבד, הסתבר כי צדקתי – כי מבחינת מחלת השחמת, במעקב של מכון הכבד לאחר השהייה הראשונה בבית הבריאות, נאמר לי כי מצבי לא החמיר אלא יש שיפור משמעותי וכל זאת בעוד איני לוקח תרופות, שלכאורה בלעדיהן, מצבי אמור היה להחמיר. מדדי ויטמין D שלי השתפרו לעומת המצב שקדם לבית הבריאות וכעת הם תקינים.

לסיכום התהליך שלי בבית הבריאות, הבנתי שהכל תלוי בי, בבחירותיי, באחריות שאני לוקח על עצמי, בהתמדה שאני מסוגל לה.

עברתי פה חוויה מדהימה, שענתה על שלושת המרכיבים העיקריים שנראו לי כחשובים לתמיכה בהבראה והחלמה ממחלת שחמת הכבד ממנה אני סובל:

1. מזון איכותי ובריא המותאם לי אישית.

2. תנועה, ספורט ופעילות גופנית מגוונת.

3. התייחסות לצד המנטלי, רגשי, נפשי ורוחני.

אלו לצד האוויר הצח, השקט, השלווה וההתחברות לטבע שקיבוץ תובל במרומי הר חלוץ מעטיר על מטופלי הבית בשפע. נוסיף לזאת, את ההדרכה לנשימה נכונה, מדיטציה (התבוננות/התכנסות/תודעה) ושינה טובה.

אולם מעל הכל, מרחפת על הבית רוחו של אלירן, איש החזון והמעש, ומעניקה השראה שלא תסולא בפז, לכל מטופלי הבית.

שלום שמי יובל כהן בן 30, נולדתי בהר אדר שליד ירושלים, גדלתי בראש העין ובשנים האחרונות מתגורר בתל אביב. הייתה לי אחלה של ילדות, קצת עם קשיי למידה וכאלה אבל לא משהו מיוחד. משפחה תומכת, חברים, כדורסל, צופים ולא מעט תחביבים. איפשהו באזור גיל 15 בתחילת התיכון משהו התחיל להשתבש, יום אחד התחלתי להרגיש לא טוב. עייפות קיצונית, כאבי ראש וחום שנמשכו חודש בלי יכולת לזוז מהמיטה כאשר רוב שעות היממה פשוט ישנתי.

כאן התחיל מסע הבריאות שלי, בהתחלה חשבו שזו מחלת הנשיקה אבל לאט לאט שלחו אותי לעוד ועוד בדיקות ובדרך השלילה לאחר כמעט שנה של אי וודאות בסוף הגיעו לזה שמדובר במחלת המעי הדלקתית קרוהן ע״י בדיקות דם של מדד דלקת CPR בערך 18 (הנורמה היא עד חצי), בדיקות קולונוסקופיה, אנדוסקופיה ולבסוף בדיקת קפסולה. בשלב הזה פשוט כבר רציתי לדעת מה יש לי וחיפשתי לזה שם. זה יצר אצלי תחושת הקלה, אפילו שמדובר במחלה כרונית חשוכת מרפא לפי הרפואה המערבית אבל לפחות אני יודע מול מה אני מתמודד.

כטיפול ראשוני בבית החולים שניידר לילדים בפתח תקווה הציעו לי לעשות תזונה המבוססת על התוסף אנשור למשך חודש וחצי, אני מיד הסכמתי כי העדפתי זאת על תרופות שעד לאותו רגע בחיים בכלל לא ידעתי לבלוע כדורים ואכן זה עזר לא מעט. אך לצערי המצב הדרדר שוב ונאלצתי לבצע סשן נוסף של אנשור למשך עוד חודש וחצי כאשר לפי השמועות באותו שלב אני הייתי הילד היחיד שעשה תזונה על בסיס אנשור כמעט 3 חודשים רצוף. אחרי זה כבר לא ממש הייתה לי ברירה והדרך המהירה לכיוון עולם התרופות והכדורים נסללה לפני, זה התחיל בפנטסה וסטרואידים ואחרי זה המשיך בכמה שנים טובות על אימוראן.

באותו שלב נאבקתי לסיים את התיכון, למדתי במגמה טכנולוגית טכ״ם שכללה את מירב היחידות שאפשר להרחיב 10 במחשבים ועוד 5 בכימיה כאשר בעצם נעדרתי למשך כל כיתה י״א וחזרתי רק בבגרויות. במאמץ רב ובעזרה מדהימה של צוות ההוראה ועמותות שונות הצלחתי להישאר במגמה ואף להשלים תעודות בגרות מלאה.

ברקע של גילוי המחלה והמאבק בתיכון התחילו לי גם המיונים לצבא, היות ולמדתי מחשבים פנו אלי מכל יחידות המודיעין השונות עד שבעצם הבנתי שאני לא אוכל להתגייס כרגיל וקיבלתי פטור רפואי כפוי. אך גם זה לא עצר אותי והחלטתי לנסות ולהתנדב לצבא ואכן כך היה, השלמתי 3 שנים בהתנדבות ועוד שנתיים בקבע.

אחד החלומות שלי מילדות היה לעבוד בתור מלווה באתרי סקי ואכן גם הגשמתי את החלום הזה, עבדתי 4 עונות רצופות באיטליה ועוד עונה בניו זילנד שם עשיתי קורס מדריכי סנובורד אחת החוויות הכי עוצמתיות שהיו לי. אבל גם לאורך כל השנים האלה שהנפש הייתה בטוב לא היה לי מרגוע מהכאבים. המשכתי לסבול מכאבי בטן, התחילו לי דימומים תכופים ביציאות, מצאתי את עצמי נמנע מלאכול ימים שלמים רק שאוכל לתפקד ונאלצתי להיעזר שוב בהמון תרופות בעיקר סטרואידים ובקנאביס רפואי.

אחרי הפרק הזה בחיים הבנתי שאני רוצה להשתקע והחלטתי למרות חששות כבדים להירשם לתואר ראשון ולהתחיל ללמוד, בחרתי בתואר יזמות ומנהל עסקים שהרגיש לי מתאים בול לאופי שלי ובמקביל הצטרפתי לחברה שאבא שלי הקים עם שותף בתחום ההייטק בתור מנהל פיתוח עסקי וחדשנות.

היו לי 3 וחצי שנים מדהימות, מלאות עשייה, תחושת הצלחה, בשנה הראשונה ללימודים גם החלטתי להיפרד סופית מהתרופות ואחרי תקופה של כשנה לקחתי צעד משמעותי והפסקתי להזריק לעצמי את התרופה הביולוגית יומרה שבאמת הייתה הניסיון האחרון מבחינתי עם הרפואה המערבית וממש לא עזרה רק הזיקה לי באופן אישי. עד לנקודת הזמן הזו כבר עברתי עשרות אם לא מאות רופאים וטיפולים שונים ולא ראיתי מזור.

בעצם הכל מתרכז לשנה האחרונה שלי בלימודים 2022 שנה ג׳, בה מצבי הבריאותי התחיל להידרדר בקצב משמעותי. אחרי שנים של משקל יציב ירדתי כ-10 ק״ג ללא שליטה, מ-77 ק״ג וגוף שרירי למשקל 67 ק״ג, הדימומים והכאבים הפכו לבלתי פוסקים זה התבטא בשילוב של טחורים, פיסורה ופיסטולה עד למצב שפשוט לא יכולתי בכלל לשבת על התחת. למעשה כמעט סמסטר שלם נאלצתי ללמוד רק מהמיטה בשכיבה תוך כדי שאני ממשיך כאילו ״רגיל״ גם לעבוד, אם זה פגישות זום עם לקוחות ועד למידה למבחנים. באותו שלב היה לי חשש גדול אם אצליח בכלל להשלים את התואר אבל החלטתי שלא משנה איך, אני עושה את זה ולא משנה באילו ציונים אני אסיים אותו.

בעודי נאבק לסיים את התואר ועם ההגעה לגיל 30 הבנתי שאני חייב למצוא פתרון, האמת שדי מאסתי לנסות אבל הבנתי שכל החיים לפני ואני רוצה לחיות אותם על הצד הטוב ביותר שאוכל לממש את היכולות שלי ופשוט להנות ממה שהחיים יכולים להציע. הרגשתי שהקרוהן לא עצר אותי אבל ללא ספק עיכב והקשה עלי בהמון מקרים.

לאורך השנים היו לי במקביל הרבה ניסיונות עם הרפואה האלטרנטיבית, אם זה יועצי בריאות שונים, דיקור, רפלקסולוגיה, עיסוי, תוספי תזונה, טיפולים פסיכולוגיים ואפילו היפנוזה אבל מה שהכי קרץ לי זה צום מים רפואי עליו חקרתי רבות במהלך החודשים האחרונים. בדמיוני ראיתי את כל הפצעים והכיבים שיש לי במערכת העיכול ובסביבת פי הטבעת כל היום נשרטים ונפצעים מחדש שאני ממשיך לאכול, כדוגמת פצע פתוח על היד שאני ממשיך לגרד ולגרות ללא הפסקה ולא נותן לו להגליד עד הפסקת הדימום ולכן מבחינתי זה הפתרון היחיד להתמודד עם הבעיה.

הבנתי שכדי לבצע משהו כזה אני צריך לבוא מוכן מנטלית, שלם ולעשות זאת בסביבה סטרילית שמבחינתי עמדה רק אופציה אחת על השולחן שהיא גם האופציה הכי טובה מבחינתי – בית הבריאות שבקיבוץ תובל בהנחיית אלירן דה-מאיו. את בית הבריאות הכרתי כבר בשנת 2018 בגיל 25, הגעתי לכאן לתקופה של כ-5 שבועות במהלכם עשיתי שבוע של תזונת מיצים ששיפרה מאוד את מצבי הבריאותי והנפשי, השהות שם נתנה לי אנרגיות לכל השנים האחרונות. אך הפעם הגעתי הרבה יותר מלומד, ממוקד ומכוון מטרה לכיוון הצום מים. לאחר השבוע הראשון של השהות בבית הבריאות במהלכו אכלתי יומיים תזונה טבעונית אורגנית ובריאה ועוד 5 ימים של תזונת מיצים התחלתי את צום המים. כאשר היה חשוב מאוד לעשות זאת בצורה הדרגתית. בשיחה הראשונה עם אלירן קבענו שפשוט נתחיל ונזרום עם מה שהגוף והנפש יאפשרו בלי להגדיר יעד של ימים לצום מים.

אשתף את כל התהליך שעברתי כאן בבית הבריאות, בבלוג יומי וסרטונים באינסטגרם בצורה הכי אותטנית וחושפנית כדי שכמה שיותר אנשים יחשפו לפלא הזה של בית הבריאות, הבריאות הטבעית, צום מים והיכולת של הגוף פשוט להבריא את עצמו בלי אף תרופה.

אני מרגיש שנתתי לעצמי את המתנה הכי טובה שיכולה להיות לגיל 30 שלא חגגתי כראוי לאור הכאבים ומפה אני יוצא לדרך חדשה שאני הכי מתרגש בעולם לקראתה.

תודה רבה על הקריאה, מאחל המון בריאות לכולם! מעריך ואוהב יובל ❤️

לבלוג המלא של תהליך הריפוי לחצו כאן ->

הגעתי לבית הבריאות לצורך הפסקת עישון של טבק וקנאביס, וגם לצורך שיפור מצבי הרפואי.

אני חולה אונקולוגי מספר רב של שנים והתמודדתי עם בעיות בריאות שונות.

המטפל המלווה אותי לאורך השנים המליץ לי לפנות לבית הבריאות כדי להתחזק ולתמוך בריפוי שלי.

הגעתי לבית הבריאות למשך מספר שבועות שבהם תפיסת המציאות, האנרגיה והחיוניות שלי השתפרו משמעותית. התוצאות מדברות בעד עצמן:

טיפלתי במערכת העיכול שלי באמצעות תזונה מדויקת ומותאמת למצבי, בסביבה נעימה ותומכת.

נגמלתי מעישון ללא כל קושי, כשאני עסוק במשך כל היום, בפעילות ספורטיבית, טיולים בטבע, סדנאות מרתקות ומדיטציות.

מבלי שהתכוונתי, השלתי 10 ק”ג מיותרים שהכבידו והעמיסו עלי. זאת היתה הירידה הכי קלה וטבעית שחוויתי במשקל. הגמישות שלי השתפרה פלאים, רמת האנרגיה והחיוניות שלי השתפרו כפי שלא הרגשתי מזה הרבה מאוד זמן.

הבהירות המחשבתית והאופטימיות השתפרו ואני מרגיש מצוין!

השילוב של טבע, שלווה, תנועה, תזונה והידע הרב שנרכש במהלך השהות – הם המתכון המדוייק להצלחה בשיפור המצב הבריאותי ווחזרה לתפקוד מלא ומירבי בחיים.

אני ממליץ בחום לכל אדם באשר הוא – בריא יחסית או שאינו בקו הבריאות – להגיע לבית הבריאות, לעבור כאן חוויה מתקנת ומעצימה ולגלות שיש אפשרות לאיכות חיים של בריאות וחיוניות.

אנא תשתפו את הסיפור שלי כדי לתת סיכוי לכל מי שזקוק ויכול לזכות בריפוי. בזכות אחרים ששיתפו והמליצו, גם אני זכיתי בבריאות.

ממני, שגיא פייבסקי מחיפה, 052-6616691

כך נרפאתי ממחלות עיכול כרונית חמורה ומכאב בברך. דוד גורן משתף בסיפור הריפוי שלו.

הגעתי לתובל לשלושה שבועות עם צפיות מתונות ויצאתי משם אדם אחר.

הגעתי למקום קסום היושב על ראש הר וצופה על חיפה מדרום וראש הנקרה מצפון וחולש על כל הכפרים שמסביב.

זה בצירוף הפריחה המדהימה שהחלה להתעורר והירוק ההולם בעיניים כבר עשו חלק מהעבודה.

ירדתי כ-11 ק”ג לפחות, למרות שזאת לא הייתה המטרה מבחינתי, זה היה הבונוס. הגעתי בגלל בעיות ארוכות שנים במערכת העיכול ובגלל כאבים בברך ימין – לפני חמש שנים הייתה מיועדת להחלפת מפרק הברך- וכאבים במפרק האגן. בין לבין גם קיימנו ומפגשים חברתיים ואכלנו יחד. המקום קסום, הצוות מעולה מכיל, מקבל ואוהב. אלירן מעל כולם עם החיוך המקסים והמבט החודר היודע, המבין, המכיל והתומך. כל אלה הביאו להתחברות שלי לגוף, הבנה עמוקה יותר של צרכיו, והקלה משמעותית של כאבי הברכיים והאגן.

מערכת העיכול שבה לתפקוד פלאי מזה זמן רב ואני ממשיך את התהליך בבית בליווי של אלירן. התחושה שלי היא שיש שיפור וריפוי מלאים בבטן חסרת המנוח מזה עשרות שנים. אני מודה לאלירן וכל הצוות שעושה עבודה מסורה ומדהימה.

דוד גורן [פברואר 2019]

לבית הבריאות של אלירן דה-מאיו שלום,

הגעתי אליכם בחודש ינואר לשלושה שבועות כשאני סובל משלשולים תכופים, חמש יציאות לכל הפחות ביום, בלחץ תמידי להימצא ליד שירותים, בלחץ ליציאה דחופה בכל רגע נתון, כשהבטן רוחשת במיחושים לא נעימים. בקיצור, מצב לא נעים בעליל ואיכות חיים שנפגעה מכך מאוד. זוהי למעשה הסיבה העיקרית שבעקבותיה באתי לתובל.

בנוסף להפרעות במערכת העיכול סבלתי מכאבים בברך ימין ובמפרק האגן של רגל ימין. לפני כחמש שנים אמר לי רופא אורתופד באיכילוב שהוא ממליץ לי על ניתוח להחלפת ברך. החלטתי לפתור את הבעיה בכוחות עצמי. כשהגעתי לתובל המטרה העיקרית שלי הייתה טיפול במערכת העיכול.

מבחינת תזונה החלטנו אלירן ואני שנתחיל בתזונה מבושלת ומותאמת למצבי, נמשיך לתזונת מיצים כהכנה לתזונת מים [צום מלא] ונחזור בהדרגה לאכילה. הכוונה הייתה לתת למערכת העיכול את התנאים לשיפור והחלמה. זה מה שאכן קרה. השלתי מעלי 11 ק”ג (מ 80 ק”ג ל 69 ק”ג) בקלות יחסית והקיבה למרבה הפלא עובדת כמו שעון. יציאה אחת עד שתיים מקסימום ליום, יציאות מוצקות.

מה שהפתיע אותי ביותר היה שהירידה במשקל בשילוב עם הפעילות הנמרצת הביאו לשיפור משמעותי במצבה של ברך ימין והכאב במפרק הירך פחת – זה היה בונוס מדהים למטרה העיקרית שלשמה הגעתי לתובל.

כל תהליך ההחלמה והאתחול מחדש של הקיבה היה מלווה בכל אותן פעילויות נפלאות של המקום. החל מהליכת זריחה ב-05:30 בבוקר, תרגול גופני אינטנסיבי של 45 דקות , יוגה של שעה עד שעה וחצי. שכוללות הרצאות בריאות ותזונה, ריקודים אפריקאיים, ריקודי אימפרוביזציה, הליכןת שקיעה, טבילה במי מעיינות, נשימה מעגלית ועוד ועוד ועוד ועוד..

בין כל הפעילויות גם אוכלים ארוחות אישיות טעימות, מזינות ומבריאות, כל אחד בהתאם לצרכיו. אי אפשר שלא להגיד מילה טובה לקבלה וההכלה והמקצועיות של הצוות  – זה היה מעבר לציפיות.

כל אלה, איפשרו יצירה של קשרים הדוקים ופתיחות רבה בקרב כל משתתפי התוכנית.

הפכנו להיות קבוצת תמיכה, כולם למען כולם.

אני כבר כמעט ארבעה חודשים אחרי תובל והשפעת המקום לא חלפה. מערכת העיכול שלי מתפקדת היטב, הברך והאגן כמעט ולא מהווים בעיה, אני אוכל נכון, אני מתרגל הרבה בהתאם למה שלמדתי ומצב רוחי מרומם. אני מרגיש שבית הבריאות הינו ביתי השני.

תודה לכם על כל מה שהענקתם לי. תודה, תודה, תודה.

דוד גורן [יוני 2019]

חייבת לשתף את החוויה הכל כך חיובית שחוויתי בבית הבריאות. הגעתי לבית הבריאות במצב פיזי ונפשי שמצריך שינוי יסודי.

החלטתי לעשות צום מים ממושך ככל הניתן על מנת לנקות את הגוף ולזכך את הנפש ובעצם לאפשר לריפוי ספונטני להיווצר, וכמו כן לדייק את עצמי ולקבל החלטות חדשות לגבי אורחות חיי בכל המובנים.

לא יכולתי לבחור במקום טוב יותר מבית הבריאות בכדי להשיג את היעדים שאכן הושגו תוך 3 שבועות.  המקום נותן חדר נעים ופרטי, מזון נקי ואורגני, מים נקיים, אוויר טהור עם ריחות של צמחייה ענפה.

סביבה שקטה נעימה ומכבדת. הליכות אל הזריחה ואל השקיעה. סדנאות של נפש וגוף, חיזוק הגוף ע”י התעמלות, חברת אנשים שמדברים את אותה שפה עם רצון לחיות חיים פשוטים ובריאים.   זמן למנוחה והארקה בשמש, טיולים לנופים משגעים בכל שבוע מחדש.

ועכשיו מגיע החשוב מכל.. בית הבריאות בפשטותו נותן תחושה חמימה ונעימה של בית. אותי עטף צוות של אנשים טובים וקשובים עם רצון טוב לעזור בכל דבר ועניין. הגיעו אלי לחדר לדרוש בשלומי מידי יום. דיברו איתי בכדי לתת מקום לכל מה שעובר עלי בבית הבריאות תוך כדי שאני צמה וכל הזמן היד היתה על הדופק לגבי.

השיחות האישיות עם אלירן והזמינות הגבוהה נתנה לי תחושת ביטחון להמשך הצום. הרגשתי שיש על מי לסמוך ובצדק רב. היום אני יודעת שאחת לתקופה אחזור לבית הבריאות בכדי לעשות ריסטארט לגוף ולנפש.

בשבילי זאת היתה נקודת מפנה לחיים אחרים נכונים טובים והרבה יותר בריאים. אני ממליצה בחום למי שרוצה שינוי אמיתי ויסודי לבחור בבית הבריאות וההתכנסות. זה מהלך משנה חיים! לא פחות!

“עברתי מהפך אמיתי לאחר 2 סוגי סרטן, ניתוחים, נכות קשה, מגבלות תנועה ועודף משקל חמור. כל שאכתוב לא יצליח לתאר את עוצמת הריפוי שעברתי. נולדתי מחדש וזו ממש לא סיסמא!”

תוהה מהיכן להתחיל לשתף בתהליך הייחודי, המחבר, המחבק, המחזק והעוצמתי שעברתי עם עצמי, עם אלירן, עם הצוות ועם המקום.

כל שאכתוב לא יכול לתאר את עוצמת המהפך שאני חווה בחיי, בהחלט נולדתי מחדש וזו ממש לא!!! סיסמא.

א. מאז לידתי לאורך שנים רבות ,התמודדתי עם נכות במפרק ירך ימין, ופער של 4 ס”מ בין רגל ימין לשמאל עברתי בילדותי הרבה ניתוחים.

לפני כשנתיים, עברתי ניתוח נוסף ועדיין סבלתי מכאבים קשים בירך ובגב התחתון מלווים בקושי רב בהליכה בפרט ובתנועה בכלל וכל נסיונותי לשקם יכולת הליכתי נכשלו.

ב. מאישה רזה וחטובה שהייתי מילדות ועד גיל 45, התחלתי להשמין כתוצאה מטראומה קשה שחוויתי.

ניסיתי תוכניות רבות לירידה במשקל וניקויי גוף שונים וכמו אקורדיון ירדתי ועליתי עם המון תסכולים ואכזבות.

התעמלתי בהתאמה למגבלות הרגליים ולמגבלות השלד שלי בעקבות הנכות והכאבים נשארו וכך גם המוגבלות בתנועה.

מצב הרוח ירד, ורק השמנתי, התקשיתי לנוע. סבלתי מכאבים, צליעות, ייאוש ודיכאון עמוק.

ג. לפני 3.5 שנים, התגלה סרטן רחם, עברתי ניתוח וטיפולי כימותרפיה קשים, בהמשך, התגלה גם סרטן שד. עברתי שוב ניתוח והקרנות.

ד. הגעתי למצב בו גם פלג גופי העליון כאב. אצבעותיי נתקעו (טריגר פינגר). פניתי לאוכל כנחמה בכדי לברוח מהמצוקה, מה שהחמיר עוד יותר את מצבי.

הבנתי שהגוף שלי צועק הצילו!!! הגיעו מים עד נפש ואם אינני רוצה לדעוך ולהיגמר, אני חייבת ליצור שיקום מערכתי כולל.

חיפשתי מקום שיאפשר לי לחוות חופש, ניתוק מהשיגרה, שלווה, אוויר, שקט, אוכל מותאם אישית, פעילות מותאמת למצבי הגופני, יחס אישי כולל, ליווי מקצועי שתואם את הבעיות הגופניות והנפשיות שאני מתמודדת איתן.

לא רציתי מקום שמעניק חופשה, או סדנת מיצים בלבד, ניקוי וכדומה… אלא משהו באמת מערכתי!

התחלתי לחפש כל מיני מקומות. דיברתי, ביררתי, פסלתי מקומות שנראו לי מסחריים ולא ממוקדים אישית ולא מעניקים תהליך מקיף וכולל, ממש הוליסטי. לבסוף, נתקלתי ב”בית הבריאות” שהקים ומנהל “אלירן דה מאיו“.

עיינתי והקשבתי להרצאות של אלירן ביוטיוב, ביררתי עליו ונסעתי לסיור לראות את המקום. בסוף הסיור נפגשתי עם אלירן אישית. הכנות והיושרה המקצועיות בשיחה איתו שבו אותי. בשילוב האנרגיה במקום, הפשטות, הצמחייה והאוויר הנקי, החלטתי שלכאן אני מגיעה. לתומי חשבתי ששבוע יספיק.

תוך כדי השיחה עם אלירן הבנתי שלצפות מהגוף שיחלים בשבוע, זו ציפייה ממש לא ריאלית. והוא צדק!!! בחרתי להישאר 3 שבועות ובשבוע הראשון הבנתי שאני רוצה להישאר עוד 3 שבועות נוספים וכמה טוב שכך עשיתי, שכן התוצאות כיום בחיי מאשרות שזה היה נכון כך לפעול למעני.

אלירן הדגיש שאני חייבת לרדת במשקל שכן השומן העודף שאיתו הגעתי מגדיל משמעותית את הסבירות להישנות הסרטן. הספיקו לי 2 סרטנים. זהו! החלטתי שאני מתמסרת לכל מה שאלירן ינחה אותי.

היה לי ברור שעלי לגייס את כל כוחותי הפנימיים, כדי באמת ליצור מהפך בחיים, היתה בי נחישות ואמונה!!! שהגוף והנפש שלי יכולים להירפא. סה”כ שהיתי בבית הבריאות 6 שבועות, שהביאו אותי לחיות מחדש, לחוות זריחות שמש אמיתיות בתוכי הן בנפש והן בגוף. חוויתי בגן העדן הזה:

1) את אלירן עילוי של חכמה, ידע, יחסי אנוש, סבלנות וסובלנות.

2) אנשי מקצוע מהמשובחים ביותר שנתקלתי בחיי. אכפתיים, קשובים ומעצימים.

3) טבע, טיולים ושפע פעילויות גופניות, שהיו רחוקות ממני מרחק של שנים… (אפילו פסיעות מהאוטו לבית היו קשות עלי).

4) פעילויות ריגשיות וחווייתיות מכל סוג, כולל חיזוק מותאם אישית.

בכל פעם שפניתי בבקשה להתייעצות מאיש מקצוע בזמן הפעילות הקבוצתית, קיבלתי הכוונה והסבר אישי.

5) מזון טבעוני טעים, אורגני, מותאם אישית עבורי (כפוף לד”וח יומי שהתבקשתי לשלוח לאלירן).

השלתי כ-15 ק”ג של שומן ב-6 שבועות, בהנאה וללא תחושת רעב.

הכאבים הקשים בגוף נעלמו כליל, האצבעות שנתקעו השתחררו, הסבל חלף.

הגעתי במצב בו יכולתי ללכת עד 20 מטרים,

כעת אני צועדת מעל 10 ק”מ בקלות ובהנאה ללא כאבים (רק מי שחווה כאבים בגב התחתון יכול להבין כמה מרגש זה ללכת ללא נוכחותם).

מאז חזרתי הביתה, לפני כ-7 שבועות, השלתי מגופי עוד 7 ק”ג שומן בזכות עבודה עצמית, והתמדה בתזונה ובפעילות גופנית,

כפי שלמדתי כאן. סה”כ השלתי מגופי 22 ק”ג של שומן ועוד ידי נטויה.

אני קמה כל בוקר לצעידת זריחה בים, התעמלות ותרגול מדיטציה מיוחדת שלי. אני משקיעה בעצמי בכל יום,

החל מהיום הראשון שהגעתי לאלירן ועד היום, והתוצאות כאן! בהחלט אשמח לחלוק ולעזור גם לאחרים מניסיוני.

אני מאושרת, רגועה, נושמת, חיה וכה מודה על הזכות להשיב לעצמי את עצמי, ואוו לא יאומן. זו המציאות. לאחר שיפור בכל הנתיבים של חיי, בעיקר בשל העדרם של כאבים שעיצבו את חיי , שנראו לי אז מסכנים. העולם נראה לי יפה מתמיד וכל אלו חלו, תוך קצת יותר מ3 חודשים, לא יאומן כי יסופר ובכל זאת אני מספרת.

כולי מלאת הודיה והוקרה לאלירן, זה כל כך שונה ומעצים, לחיות ולחוות כך את החיים. התמורות שחלו בחיי, הן גבוהות לאין שיעור מהמחיר ששולם לכפר המגשים חלומות הזה. אשמח שעוד אנשים יחוו כזה מהפך בחייהם, כי כולנו ראויים כך לחוות את החיים. אמן! ידעתי שאני אצטרך להתאמץ וחיפשתי מסגרת שתוכל לתמוך בי בתהליכי הגמילה והניקוי.

שמעתי במקרה על בית הבריאות וקיבלתי את הרושם שההתמחות היא בתזונה. בדקתי לעומק וגיליתי שהמסגרת שבו יכולה לאפשר את מה שחיפשתי. הגעתי לשלושה שבועות של התנתקות והתנקות. מהרגע הראשון הרגשתי שהגעתי למקום קסום. תשומת הלב של אנשי הצוות, מאור הפנים, ההקשבה האין סופית השרו אווירה של הכל אפשרי. להפתעתי הרבה הנחתי את הסיגריות מאחורי ופשוט לא התעסקתי בהן יותר. במקום לחשוב על “גמילה” מצאתי את עצמי לומדת וחווה המון דברים חדשים. יוגה, צ’י קונג, נשימה מעגלית ועוד..

ארוחות פשוטות ומסודרות, הליכה בטבע ופעילות כל היום אפשרו לי לרדת במשקל ותוך 3 ימים הרגשתי שאני מתמלאת באנרגיה חדשה. שלושת השבועות עברו במהירות ועכשיו אני שוב בבית לומדת לעשות התאמות של כל מה שלמדתי בבית הבריאות בחיי היום יום. לאכול בתשומת לב, מזון טבעי, עונתי ואמיתי, לשלב סוגים שונים של פעילות גופנית בסדר היום שלי ולהתמיד בכל מה שמיטיב עמי. אני יודעת שאני בתחילת הדרך ושמחה כל-כך שמצאתי בבית הבריאות עוגן שיאפשר לי לחזור ולהיעזר אם אצטרך.

כמעט שכחתי שכבר חודשיים לא נגעתי בסיגריה ואני לא חושבת על זה בכלל.

40 שנות התמכרות השתחררו בזכות המקום המיוחד והנפלא והזה.

הלוואי שכל מי שמכור יזכה לעבור גמילה בדרך כל-כך קסומה ומעצימה.

אנא תשתפו את הסיפור שלי כדי לתת סיכוי לכל מי שזקוק ויכול לזכות בריפוי. בזכות אחרים ששיתפו והמליצו, גם אני זכיתי לנשום שוב בחזרה.